גז"ד למנהלת חשבונות שמעלה בכספים בסך כ- 920,000 ש"ח, במשרד בו עבדה

1.         כפי שפורט בהכרעת הדין, הנאשמת הודתה בהזדמנות הראשונה בעיקרי העובדות שנטענו בכתב האישום, אולם טענה כי כספי המעילה, למעט תשלום שכירת רכב, לא הגיעו לכיסה וכי היא פעלה תחת איום וסחיטה. בסופו של יום הנאשמת הורשעה בביצוע העבירות כמפורט להלן. היא זוכתה מעבירת הלבנת הון ומעבירות מנהלים בתאגיד, שיוחסו לה.

2.         הנאשמת עבדה כמנהלת חשבונות בחברת "דיין תעשיות בע"מ", באזור התעשייה קריית ביאליק [החברה] החל מ-7.3.04 ועד חודש מרץ 2007. במסגרת תפקידה היא הכינה את נתוני השכר של העובדים בחברה. הופקדו     בידיה פנקסי המחאות של החברה והיא הייתה נוהגת למלא את הפרטים בהמחאות ולהעבירן לחתימתו של יעקב דיין, הבעלים ומנכ"ל החברה.

3.         כתב האישום כולל שלושה אישומים:

א.         בין התאריכים ה- 23.8.04 ועד ה- 5.3.07 זייפה הנאשמת עשרות רבות של המחאות החברה, 164 במספר, בכך שחתמה עליהן, חתימה הנחזית להיות חתימתו של דיין והטביעה עליהן את חותמת החברה, בלא סמכות ושלא כדין. הנאשמת נטלה במרמה את תמורתן של ההמחאות, סך 773,236 ש"ח,  בדרך של הפקדתן וגבייתן באמצעות שני חשבונות בנקים שלה, ו/או הסבה אותן לאחרים, בתמורה לקבלת מוצרים או שירותים.

בגין כך הורשעה הנאשמת בביצוע עבירות: גניבה בידי עובד, לפי סעיף 391 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 [חוק העונשין]; זיוף בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין (164 עבירות); שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 420+418 סיפא לחוק העונשין (164 עבירות); מרמה והפרת אמונים בתאגיד, לפי סעיף 425 לחוק העונשין; רישום כוזב במסמכי תאגיד, לפי סעיף 423 + 29 לחוק העונשין. 

ב.         בסביבות שנת 2004 או בסמוך לכך, קשרה הנאשמת קשר עם שי אורן [שי], שהיה אז חתנו של דיין ושימש אותו זמן מנהל השיווק של החברה ואף כיהן במשך תקופה מסוימת כמנכ"ל החברה במקומו של דיין,  וזאת במטרה לגנוב מהחברה כספים.

            מחודש אפריל 2005 ועד נובמבר 2006 זייפה הנאשמת בתוכנת השכר את נתוני משכורתו של אורן. היא הפיקה לו תלושי שכר כוזבים ומוגדלים ופעלה כך שיועברו לחשבון הבנק שלו במרמה, כספים בסכומים המוגדלים הנקובים בתלושי השכר הכוזבים.

בנוסף, מחודש ספטמבר 2004 ועד דצמבר 2005 זייפה הנאשמת את נתוני הסכום לתשלום במשכורתה שלה, הגדילה את שכרה ופעלה כך שיועברו לחשבון הבנק שלה, במרמה כספים בסכום הנקוב בתלושי השכר הכוזבים. במהלך התקופה האמורה הנאשמת נטלה במרמה, תוספת של כ-5,000 ש"ח למשכורתה והעבירה לשי במזומן חלק מהכספים שגנבה מהחברה.

במסגרת הקשר גנבה הנאשמת בצוותא, בהיותה עובדת, סך של 149,046 ש"ח.

 בגין מעשים אלו הורשעה הנאשמת בביצוע העבירות: גניבה בידי עובד לפי סעיף 391 + 29 לחוק העונשין; זיוף בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין; מרמה והפרת אמונים בתאגיד, לפי סעיף 425 + 29 לחוק העונשין; קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; רישום כוזב במסמכי תאגיד, לפי סעיף 423 + 29 לחוק העונשין.

ג.          בחודשים אפריל ועד אוקטובר 2005, בהם ועקנין (נאשם 2), לא עבד בחברה, הנאשמת זייפה את נתוני יומן העבודה שלו, כך שייראה כאילו עבד בחברה בחודשים אפריל ועד אוקטובר 2005, כל זאת מתוך כוונה לרמות. בהתאם לנתונים הכוזבים שיצרה, הפיקה הנאשמת תלושי שכר כוזבים עבור ועקנין ופעלה כך שיועברו לחשבון הבנק שלו במרמה, כספים בסכום הנקוב בתלושי השכר הכוזבים. ועקנין השאיר ברשותו סך של 4,000 ש"ח בכל חודש, שכר עבודתו בדרגסטור ואת יתרת הכספים שקיבל העביר במרמה לאורן, סכום כולל של 52,384 ש"ח.

כמו כן בחודשים נובמבר ודצמבר 2005, בהם עבד ועקנין בחברה, הנאשמת זייפה את נתוני הסכום לתשלום במשכורתו, מתוך כוונה לרמות וללא סמכות. בהתאם לנתונים הכוזבים שיצרה, הפיקה הנאשמת תלושי שכר כוזבים עבור ועקנין ודאגה שיועברו לחשבון הבנק שלו במרמה, כספים בסכום הנקוב בתלושי השכר הכוזבים. ועקנין העביר חלק ניכר מהכספים שגנב במרמה לידי אורן. ועקנין, בהיותו עובד, גנב בצוותא ממעבידו סך של 17,000 ש"ח וקיבל בצוותא במרמה סך של 80,384 ש"ח.

הנאשמת הורשעה על יסוד עובדות אלו בעבירות: גניבה בידי עובד, לפי סעיף 391 + 29 לחוק העונשין; זיוף בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין; מרמה והפרת אמונים בתאגיד, לפי סעיף 425 + 29 לחוק העונשין; קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; רישום כוזב במסמכי תאגיד, לפי סעיף 423 + 29 לחוק העונשין.

ראיות לעניין העונש

4.         הוגש כתב אישום בת.פ. 2187/01 קריות חיפה וכן פסה"ד בתיק זה. שם הורשעה הנאשמת ביום 29.12.03 בעבירה של גניבה בידי מורשה, לפי סעיף 393(2) לחוק העונשין. הנאשמת, עת עבדה כמנהלת חשבונות במשרד רואה חשבון, קיבלה לחזקתה שיקים חתומים בידי לקוח, על מנת לשלם באמצעותם הוצאותיו. הנאשמת גנבה 13 שיקים והפקידה אותם בחשבונו של בעלה דאז. הנאשמת גנבה סכום כולל של 41,000 ש"ח. ביום 6.9.04 גזר ביהמ"ש על הנאשמת "מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים למשך שלוש שנים והתנאי הוא כי לא תעבור כל עבירות רכוש, למעט עבירה שהעונש בצידה פחות מ- 12 חודשים". כמו כן ניתן צו של"צ בהיקף 200 שעות לביצוע עבודות כמוצע בתסקיר שירות המבחן, וכן  קנס כספי בסך 7,500 ש"ח או 75 ימי מאסר.

ערעורה של הנאשמת בע"פ 1640/04 מחוזי חיפה נדחה ביום 25.1.05. רע"פ 2032/05 שהגישה הנאשמת, נדחה בבית המשפט העליון ביום 4.4.05.

במסגרת הרשעתה הקודמת של הנאשמת מאסר על תנאי חב הפעלה. 

5.         כמו כן העיד המתלונן מר יעקב דיין. לדבריו, הנאשמת במשך 31 חודשים גנבה מהחברה שבבעלותו כ- 920,000 ש"ח, בממוצע 30,000 ש"ח לחודש ובנוסף קיבלה משכורת של כ- 6,000 ש"ח לחודש.

הוא הזכיר כי במפגש עמו, לאחר שהתגלתה המעילה, הנאשמת עצמה אמרה שאינה  ראויה לרחמים ולסליחה, וטען כי יש מקום לשלוח אותה לכלא לשנות מאסר ארוכות, גם על מנת להגן על מעסיקים מפני עובדים המועלים באמונם.